קצבת נכות כללית

קצבת נכות כללית הנה קצבה המשולמת ללא קשר למקור הנכות (תאונה, מחלה, נכות מולדת וכיו"ב) והזכות לקבלתה עומדת, עקרונית, לכל תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה – עובד שכיר, עצמאי ושאינו עובד.

שלושה תנאים עקרוניים לזכאות לקצבת נכות

1. נכות רפואית

לעובד – נכות בשיעור 60% ומעלה, או – נכות בשיעור 40% ומעלה, ובלבד שאחד ממרכיבי הנכות הינו בשיעור 25% לפחות.
לעקרת בית – נכות רפואית בשיעור 50% לפחות.

דרגת הנכות נקבעת בהתאם לרשימת ליקויים רפואיים שמוגדרת בתקנות הביטוח הלאומי.
כאשר הנפגע סובל ממספר ליקויים רפואיים, דרגת הנכות נקבעת לפי חישוב משוקלל של אחוזי הנכות של כל אחד מן הליקויים.

דוגמא לחישוב: נניח כי נקבעו לתובע נכויות בגין ארבעה ליקויים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי כדלקמן – 20% בגין ליקוי א'; 10% בגין ליקוי ב'; 10% בגין ליקוי ג'; 5% בגין ליקוי ד'.
הרעיון בבסיס שיטת החישוב המשוקלל: לאחר קביעת הנכות הראשונה (במקרה שלנו 20%), נותרו לנפגע "80% בריאות". לפיכך, הנכות הבאה בתור, תחושב מתוך אחוזי הבריאות שנותרו, ותעמוד על 8% בלבד (10% מתוך 80% אחוזי בריאות). כדלקמן:

אחוז הנכות אחוזי הבריאות שנותרו שעור הנכות לצורך החישוב המשוקלל

20

100

20

10

80

8

10

72

7.2

5

64.8

3.24

סה"כ הנכות המשוקללת: 38.44

אחוזי נכות חלקיים (שברים) מעוגלים תמיד למעלה. יצוין בהקשר זה, כי כאשר מדובר בפגיעה בעבודה – אם עיגול כלפי מעלה יביא לתוצאה של שינוי סטאטוס הזכאות, לא ייערך עיגול כזה.

2. איכושר

לגבי עובד – איבד את כושרו להשתכר ממשלח יד או שכושרו להשתכר צומצם ב-50% לפחות.
לגבי עקרת בית – אין לה את הכושר לעשות עבודות שמקובל לעשות במשק בית רגיל, או שכושרה לעשות עבודות משק בית הצטמצם עקב הליקוי ב–50% או יותר.

3. ירידה בהכנסה

ירידה בהכנסה של 50% לפחות (רלבנטי, כמובן, לעובד ולא לעקרת הבית).

כיצד נקבעת הזכות לקצבת נכות כללית?

קביעת הנכות הרפואית (תנאי מס' 1 לזכאות) תיעשה על ידי ועדה רפואית.

קביעת דרגת אי–הכושר (תנאי מס' 2 לזכאות) תיעשה על ידי פקיד תביעות של המוסד לביטוח לאומי, לאחר התייעצות עם רופא מוסמך ועם פקיד שיקום של המוסד לביטוח לאומי. משמעות קביעת אי הכושר הינה באיזו מידה ליקוייו של המבוטח משפיעים על כושרו לעבוד ולהשתכר, על יכולתו לשוב לעבודתו (לעבודה מלאה או חלקית) ועל יכולתו לעבוד בעבודה אחרת או ללמוד מקצוע חדש (לפי השכלתו, כושרו הגופני ומצב בריאותו). לגבי עקרת בית תיבחן השפעת הליקוי על יכולתה לתפקד במשק בית רגיל. דרגות אי–הכושר האפשריות הן: 50%, 60%, 65%, 74%, ו-100%. דרגת אי כושר של פחות מ-50% אינה מזכה בקצבה.

ירידה בהכנסות (תנאי מס' 3 לזכאות) – המוסד לביטוח לאומי ידון בתביעה לנכות כללית בתום 90 יום מן היום, שלפי טענת תובע הקצבה אבד כושרו להשתכר, או הצטמצם ב-50% או יותר (או לתפקד במשק בית, כשמדובר בעקרת בית). לגבי עובד, ירידת ההכנסות בפועל ב-50% או יותר, תיבדק על פני תקופה של 90 יום לפחות, בהשוואה להכנסותיו ב-15 החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה על ידו.

ערר וערעור

מבוטח שנקבעה לו נכות רפואית פחותה מ-80% או שנקבעה לו דרגת אי–כושר שאינה עולה על 74%, רשאי לערער על אחוז הנכות הרפואית או דרגת אי הכושר לפני ועדה לעררים.
על החלטת הוועדה לעררים וכן על החלטות של פקיד תביעות, שאינן עוסקות בדרגת אי הכושר של המבוטח ניתן לערער בשאלות חוק בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה.

שני סוגים של קצבאות נכות

קצבת נכות מלאה:

מבוטח שנקבעה לו דרגת אי–כושר בשיעור העולה על 74% זכאי לקצבת נכות חודשית מלאה.
ישנן תוספות העשויות להגיע למבוטח מעבר לקצבה המלאה:

  • כאשר מדובר בנכה הזכאי לקצבה מלאה, אשר לא שוהה במוסד, ואחוז הנכות הרפואית הינו 50% ומעלה – תשולם תוספת בהתאם לאחוז הנכות הרפואית.

  • נכה שיש בו תלויים (בן זוג שהשתכרותו נמוכה, או ילדים) זכאי לתוספת בעדם.

קצבת נכות חלקית:

מבוטח שנקבעה לו דרגת אי–כושר בשיעור שבין 60% ל-74% זכאי לקצבת נכות חודשית חלקיתהחישוב נעשה בהתאם לדרגת אי–הכושר מתוך הקצבה המלאה. למשל, מבוטח שנקבעה לו דרגת אי–כושר של 60% יקבל קצבה בשיעור של 60% מהקצבה המלאה.

ההליך המשפטי מול המוסד לביטוח לאומי מצריך הבנה ומומחיות. ניהול נכון של התביעה עשוי להגדיל, משמעותית, את הסיכויים לקבל את מלוא הזכויות המגיעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן